תכנון ואופטימיזציה (מיטוב) – כלים לשימור תהליכים


וודאי שמתם לב שלרובינו דפוס התנהגותי מאפיין -“לאתגר את עצמינו, להציב רף גבוה”. אנו מגדירים מטרות: לנהל את היום שלנו, להתחיל להתאמן לריצת המרתון… החלטנו להניע לעשייה. ועם זאת ולמרות שהערכנו את מידת היכולת והמשאבים שלנו וטבועה בנו המוטיבציה, איננו מצליחים לשמור על עיקביות, האחריות שלקחנו על עצמינו הוחמצה, והפרוייקט מסתכם ככישלון. ישנה סיבה שאנו לא מצליחים למקסם תהליכים ותוצאות. חישבו, מסיבה שאיננה ברורה ואיננה מבוססת, לרוב אנו מתמקדים בחוויית ההישג, נוטים לבחון בעיקר את התוצאה ופחות את מכלול השלבים של התהליך. משמעות הדבר, החמצה של ניתוח תהליך מונחה מרכיבים פרודוקטיביים ומרכיבים דסטרוקטיביים ושל שרטוט גרף למידה והפיכתו למודל ההצלחה. images 2

דילמה: מדוע רובינו מתעקשים לפעול בגישת “הכל בשליטה”, חוזרים ונפגשים עם מהלכים קודמים, לא פתורים (ונוטים לחזור על אותן טעויות)?

תכנון. במודלים של החינוך ההורי, הממסדי והצבאי שלנו, הושמו דגש ומיקוד על קביעת מטרות והצבת אתגרים אישיים וחברתיים. חונכנו להיות היישגים What so ever. האם חונכנו לאבחן את המשאבים והצרכים ולתכנן את המהלכים ? כאשר אנו עומדים בפני קבלת החלטה, אנו מגדירים קריטריונים ומגבשים תהליך שהינו תוצאה של חשיבה לוגית, ריגשית ואינטואיטיבית; למעשה אנו עסוקים בתכנון.

הליך תכנוני מלווה כל פעילות ומהלך יומיים ושגרתיים ומנחה את כל הפעילויות והמהלכים העסקיים עפ”י המטרות והיעדים שהוגדרו מראש. תכנון הינו תהליך מכוון, דינאמי ומושפע ממהלכי הסביבה/השוק, מקשר בין ידע טכני/תיאורטי/מדעי לבין העשייה. תכנון מגדיר זמן, את המשאבים והפעולות הנדרשות וסדרי עדיפויות. תכנון מגדיר תזמון הביצוע, משתנים הדדיים בתהליך, מציג את האלטרנטיבות והמשאבים הנדרשים בכל שלב, בוחן את כדאיות המטרה ומתמקד במדדים המעידים על והאם התהליך נכון או שגוי.

הנטייה שלנו לתכנון לא סביר. מדוע פרוייקטים לוקים בתכנון כושל, בחוסר תכנון, מדוע נוצר פער בין הרעיון לביצוע? האחריות למניעת כשל תכנוני מוטלת על היוזמים ומקבלי ההחלטות של הפרוייקט. כאשר חל כשל בזיהוי הצורך, איסוף המידע אינו מקיף, התכנון והחשיבה האסטרטגית לא מציאותיים ולא סבירים, נקבעת הערכה שגוייה של מכלול המשאבים וכמו כן חיזוי התוצאות שגוי, הרי שזהו כשל ההליך התכנוני.

ניהול זמן כושל: שגרת עבודה עמוסה ופעילות non-stop דחופה, מונעים ממנהלים המצויים במרוץ יומי ושקועים במתן פתרונות זריזים, לזהות את הצורך הראשוני שהוא קביעת מסגרת זמן מוגדר להכנה של הליך תכנוני אופטימלי לטווח הקצר והארוך. ניהול נכון של זמן דומה ל- “השקעה מניבה” המקדמת את הפעילות העיסקית לעשייה רווחית.

אופטימיזציה (מיטוב). תכנון ותכנית אסטרטגית המותאמים למטרות ויעדים, בונים מסגרת ותהליך להשגת תוצאה המקרבת להצלחה. נשאלת השאלה, כיצד ניתן לייעל ביצוע ואיכות של תכנית פעולה? אופטימיזציה. מדובר בתהליך – פעולה המתבצעת לשם השגת התוצאה המייטבית (האופטימאלית) תוך בחינת חלופות בהתאם למטרות והיעדים שנקבעו. בתהליך האופטימיזציה מעדכנים את לוחות הזמנים, את המשתנים והמשאבים, את סדרי העדיפויות ומדדי ביצוע, לעיתים נעשה שימוש בידע קודם המספק משוב לאורך שלבי הפרוייקט וכמו כן מתבצע אומדן מנהלים לפיו קובעים את המשך התקדמות הפרוייקט עד להשלמתו. לסיכום, תכנון אופטימלי תוך ראייה כוללת, בקרה וניתוח של סך הכלים בכל שלבי הפרוייקט, מהווים בסיס להתקדמות עיקבית להצלחת פרוייקט.

Plans are nothing, planning is everything. – Dwight D. Eisenhowe

בהצלחה.

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer

Advertisements

חזון – אתגר – הצלחה


You might well remember that nothing can bring you success but yourself. Napoleon Hill

הצלחה ומיתוג הינם תוצר של עשייה מושכלת ומבוססת תהליכים מחושבים ושקולים. הצלחה ומיתוג אישי ומקצועי מלמדים שנכסים אישיים ונרכשים, ניסיון מקצועי, ידע, מטרות ויעדים מוגדרים מעוגנים בתכנון אסטרטגי, יצירתיות ומוטיבציה והצורך לחדשנות בעשייה – מעודדים להישגיות

מהו המכנה המשותף המאפיין אנשים מצליחים? הם יזמים, חדורי מטרה, אסרטיביים, נחושים והיישגים, ממוקדים, יצירתיים, לוחמניים, נאמנים לגישה המחשבתית והעשייה שמנחה אותם, מפגינים כישורי הישרדות ושיקום וכמו כן, עיירניים לתהליכים ופעילויות שעלולים לעכב או להכשיל את מטרתם. בהינתן סיטואציה של עצירת תהליך, הם לומדים לאכוף מכשולים בגישה מושכלת. לעיתים, המניע והדחף שלנו לעשייה וחדשנות מקורה במודל חיקוי (Role model) שאימצנו ובה בעת, באותה נשימה, יודעים לומר, “הלוואי וגם יכולתי, הלוואי וידעתי את השיטה והדרך. אני חייב להיות לפחות כמוהו (ואם אפשרי, יותר)”

?מהו הצעד הראשון ומה מתכננים? מה מייצר את הדרייב ואיך מיישמים

ראשית, יש להגדיר חזון. חשוב שיהיה מציאותי ובעל פוטנציאל ליישום. זה השלב בו שואלים את שאלות ה-”מה”: מה מבדל את הרעיון, מהו הערך המוסף של החזון, מה מבדל אותי כאישיות ומיהם המתחרים, מהן החוזקות המובילות שלי, מהם המניעים שלי להצלחה, מהן ההחלטות והבחירות בכל שלב, מהו הצורך עליו עונה החזון, מה יניע את הלקוחות/קהל להקשיב ולעקוב. הצבת החזון מאופיינת בהבנה והראייה של התמונה הסופית וההשפעה שיחולל. בשלב שני, שואלים את שאלות ה- “איך”: איך מתחילים לגבש את התהליך, מהם שלבי התכנון על פני רצף הזמן, איך נקבע את המטרות והיעדים, איך מודדים ביצועים, איך יוצרים תיעדוף לתוצרים, איך בוחרים יועצים ומלווים לתהליך, איך משמרים התמדה ומיתוג לטווח ארוך. כאשר החזון מבוסס וארגז הכלים נארז, נדרשים ניהול עצמי, מוטיבציה ודרייב לפעולה. מוטיבציה מועצמת כאשר מכלול התהליכים מעוררים, דוחפים ומכוונים אותנו ליוזמה ופעולה. המוטיבציה, ברת ניהול ושליטה. כאשר אנו מאפשרים למוטיבציה (נמוכה) לנהל אותנו – אנו עלולים להרחיב את הפער בין הדחף לעשייה – לחידלון מעשיה. טיפוח ושימור מוטיבציה גבוהה, יציבה ולאורך זמן , מעצימה את האתגר וההישגים אליהם אנו שואפים ומפתחת יצירתיות. כאשר החזון והאתגר מוגדרים, יוצאים לדרך: תכנית, אסטרטגיה ומדדים – יש, תהליך מתוכנן ומובנה עפ”י יעדים – יש. אם כן יש לזכור: הצלחה לא מושגת בגישת עד כמה מהר אגיע. הצלחה מושגת בשיטתיות, עפ”י המתודולוגיה והאסטרטגיה שקבענו, בעיירנות, נחישות ואסרטיביות

הצלחה נבנית בשלבים. תעדוף שלבי הפרוייקט – הכרחי כדי לבנות אסטרטגיה נכונה ומנחה. הצלחה נובעת מהזדמנויות (צפויות ובלתי צפויות), מקהילה וסביבת עבודה תומכת ומלווה, סביבה תרבותית, תכנון וניהול זמן, ומשאבים כספיים ואינטואיציה פורה. לצד האנקדוטות החיוביות, אסור להתעלם מהעובדה שהצלחה נבנית מתוך מפגש עם מהמורות וכישלונות. איפיון הכישלון, הבנה ובחינת הפלטפורמה שהגדירה כישלון יעזרו בעיבוד הנתונים ושכלול העשייה שלנו כדי לנסות ולא לחזור על טעויות מכשילות. הישגים ארוכי טווח מוטמעים תוך אימון קבוע ושינון יכולות, תרגול דפוס התנהגות ומונחים המסייעים בבניית מודל התנהגותי על פי המקום והסיטואציה, הקשבה למשובים, ציון אבני דרך משמעותיים שהגדירו פריצות דרך והטבעה של התוצאות לארגז כלים. מספר פקטורים חשובים: הגדרת מטרה , קונספט מבדל , קהל מטרה

בהצלחה

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer

האם ניהול הינו רצף של פעולות טכניות או מכלול של מיומנות בינאישיות ועסקיות


האם ניהול הינו רצף של פעולות טכניות? האם מכלול של מיומנויות תקשורת בינאישית ועסקית? האם היכולת לנהל מולדת או נלמדת? מדוע הוטבעה התווית – “מנהל טיפוסי” ? כיצד מנהל ממותג כמנהיג, מוביל דעה?

כדי להנהיג, לקבוע עמדה, לאתגר שותפי תפקיד, לאתגר צוות, לבזר סמכויות, להשפיע, לשתף בלבטים ניהוליים והחלטות, לנהל שיחות משוב ולדעת להקשיב, להוביל ולייעל תהליכים חדשניים, לאפשר צמיחה והתפתחות מקצועית, לקבוע החלטות, לנתב ולשלוט במגרש המתמודדים והמתחרים, לחזות היישגים ותוצאות, לקבוע מדדי ביצוע ותהליכי בקרה ולהפיק לקחים, לנהל משאבים, לייצר תפוקות ורווחים גבוהים, לנהל משברים וסיכונים, לנתח פעילויות ולייצר הזדמנויות ופריצות דרך שיקבעו ויותוו מהלכים לטווח ארוך ולבנות מיתוג ארגוני, דרוש: מנהל בעל כישורים ומיומנויות ניהול והנהגה.

ניהול מייטבי מטפח מיומנויות, מתמשך ומשתף. מנהל טוב, אינו עובד על פי “מסמך הוראות הפעלה” ואינו פועל בשיטת האוטומט. מנהל טוב, קורא את מפת הארגון, מנתח סיטואציות ופועל בהתאם לתנאים. מנהל טוב פועל בשיתוף, מתכנן ומציג אסטרטגיה המנחה להתמודדות בהתאם לשינויים. לכל מנהל נהלים ועקרונות ניהול, דרך ותפיסה שמנחים את פועלו הניהולי. מנהל טוב מגדיר תפקידים ועמדות ניהוליות, מנהל טוב מחוייב להגדלת הפעילות העסקית הכוללת (רבעונית ושנתית), מנהל טוב קשוב לאנשי הצוות, מנהל טוב מעניק משובים ומעודד למוטיבציה גבוהה, פתוח ומזמן יוזמה אישית ומוקיר עשייה פורה ומלמדת. מנהל טוב עוקב אחר תהליכים פנים ארגוניים, מזהה מכשולים קיימים ועתידיים, מקפיד על כללי ההתנהלות על פי דפוסי התרבות הארגונית ולפיכך משמר תבנית ייצוגית ומכובדת, הוא מתאים עצמו לשינויים ארגוניים עפ”י הדינמיקה העסקית, לומד ומסגל שיטות וגישות עבודה מאתגרות.

מנהל טוב בונה תשתית תומכת של מערך ניהול ידע, מגדיר את תחומי הידע ובהתאם מגדיר פרופיל והכשרה מומלצים לבעלי התפקידים. מנחה להקמת צוות מקצועי ומיומן ומעודד בניית ערוצי שיתוף פעולה. מנהל טוב מזהה מיומנויות וכישורים אישיים ומקצועיים, מעודד למידה, הכשרה ושכלול העשייה המקצועית למימוש הישגים אישיים וצוותיים.

תשוקה והתלהבות לעשייה וחדשנות, סט ערכים ואג’נדה מוגדרת, אסטרטגיה ותכניות פעולה, מערכות קשרים (Networking) קישורים ונוכחות במערכות חברתיות, הישגים והצלחות – ממצבים מנהל כמותג. מנהל טוב מגדיר אסטרטגיה עסקית, מגדיר יעדים ומטרות כבסיס לפעילות עסקית ושיווקית, מאפשר לימוד ודיון של תהליכים והטמעת כלים חדשניים מאפשרי הצלחה. יצירת אתגרים וחיזוי היישגים הינם כלים הבוחנים והמשקפים את כישורי ההנהגה וההשפעה של מנהל. למנהל טוב חזון ניהולי ועסקי מבוסס מציאות ובר ביצוע.

  .Management is doing things right, leadership is doing the right things 

Peter Drucker

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer

ארגז כלים ניהולי


על מנת שנבין יחד את משמעות הנושא חליפה לעסקים – עיצוב אישי ולא מקונפקציה, אני בוחרת לפתוח בהסבר והבהרה למושגים הבסיסיים שמלווים  את הדרך עד עיצוב המהות הניהולית (להלן: תפירת החליפה). דמיינו לקוח אשר פוגש מעצב אופנה

עילי ומבקש שיתכנן ויתפור חליפה עבורו. שאלה: האם בבחינת מידות הלקוח ידע המעצב לזהות ולהתמודד עם הצרכים הבסיסיים של הלקוח, האם יוכל להתאים עבורו מידות וקווים חרף סגנון עבודתו היוקרתי, כאלה שיותאמו לסגנון אישי וישמרו על זהותו של הלקוח? המעצב מקפיד על סגנון “הוט קוטור” – תפירה עילית (בצרפתית, Haute couture ) שמשמעותה, הכנה והתאמה אישיים של פריטי לבוש ברמה דיוק גבוהה. המעצב מציב סטנדרט גבוה, לפיכך, לפני המדידה, יסקור בקפידה את הנתונים הבסיסיים הנחוצים לתכנון חליפה.

ניהול מקצועי וייסודי של פרוייקט, מחייב אותנו  ראשית, לברר האם אנו מסוגלים לנהל את פרוייקט ובנוסף, מהם הכלים הניהוליים והמקצועיים המצויים בידינו. במקביל, עלינו ללמוד להרכיב ארגז כלים ניהולי. למה אני מתכוונת? להרכבה של מערך הנתונים, מתוך הידע והניסיון שצברנו, המסייע בבחינה והערכה של מידות וקביעת אומדן היכולות והכישורים המקצועיים של נציגי השיווק ותפקודם. למנהלים מנוסים, סט כלים המכיל (ומתמלא) במיומנויות ניהוליות ושיווקיות המשכללות וממקדות את התנהלותם המקצועית. נושא המרכזי שעלינו לברר, האם הארגז מכיל את סך הכלים הנחוצים? כיצד נדע מהם הכלים הניהוליים הנחוצים ? מהו ארגז כלים ראוי? מנהל טוב, הינו מנהל שעורך “בדיקת מלאי”, מתעדכן ובוחן מה חסר במכלול הכלים שלו. מחוייבות אישית ויושרה מקצועית, מצביעים על גישה ניהולית מושכלת של מנהל, המחויב לצמיחה מקצועיות ולאסטרטגיה ניהולית מנהיגותית.

ארגז הכלים מאגד בתוכו את סך המיומנויות המאפשרות, צפייה, בחינה, הערכה וקביעת אומדנים של נציג השיווק והצוות. כמו כן, סך היכולות, הכישורים, התובנות והניסיון מקצועי של המנהל, התורמים בגיבוש האסטרטגיה הניהולית והתפיסה השיווקית תוך מיקוד במטרה ופיתוח חדשנות ניהולית ויצירתיות ארגונית. עידכון ארגז הכלים הינו מהלך שיטתי ומבוקר, מותאם על פי גישת המנהל, גישת הניהול הכללית וערכי הארגון. אם כן, כיצד יודעים לזהות מה חסר, כיצד מעדכנים וממלאים את ארגז הכלים?

נחזור אל סטודיו מעצב האופנה. המעצב יודע שעל מנת לקבוע את מידות הלקוח, לתכנן ולתפור חליפה בתפירה עילית ועל מנת שהלקוח ישדר יוקרה בולטות וייחודיות, הוא מחוייב בכלי מדידה ועזרים עדכניים להשגת מידה מדויקת ולהיצע של בדים משובחים.

מנהיגות ראוייה מוגדרת, בהשפעה של המנהל על העובד. קיים קשר ישיר בין סגנון הניהול לבין רמת המוטיבציה של העובד ובין סגנון ניהול מעצב, לבין הנעת העובד.

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer

חליפה לעסקים: בעיצוב אישי – לא מקונפקציה


דמיינו לעצמכם בוטיק לחליפות עסקים. תלויות על מוט ארוך, עיצוב מוקפד ומשובח. בד וצבע, חיתוך וגימור אחידים. החליפות תפורות ואמורות להתאים לכל מידה. אתם בעליו של הבוטיק.

בבוטיק שלכם, פריטים משובחים שרובינו מעוניינים לרכוש ולהתהדר בהם ואתם, מעוניינים למכור. מהן המידות שהבוטיק מציע? האם הבוטיק מאפשר מידות נוספות מעבר למוצעות? האם הבוטיק מציע פתרון המתאים ביותר על פי התאמה ספציפית?

שלב ראשון של ביסוס מיומנויות שיווקיות בארגון, “בחירת סגנון החליפה”.  נערכת מדידה כללית והתאמה על פי הקריטריונים הקבועים של הארגון ונקבעות המידות והיכולות . כעת, הצוות ייצוגי ואחיד. דילמה: ומה אם מידת החליפה או הגזרה אינם נוחים? ובכן, “ניתן לבצע תיקונים כלליים אך לא ניתן לעצב ולתפור חליפה חדשה – הארגון אינו ערוך ואינו מיומן בביצוע של התאמות אישיות”. אם כך, מהם הפתרונות שהארגון מציע ? איך מתמודדים עם הסוגיה -“אכן, נחוצות מידות נוספות למערכת ועם זאת, אין בידינו את היכולת לספק את הנתונים”. מהם הכלים הנדרשים ליישום המידות?

הגישה הגורפת והנוחה בהכשרת נציגי שיווק, מתמקדת בלימוד אינטנסיבי, בו מוכתבים הכללים והכלים הבסיסיים המומלצים בשיווק ובנוסף, תרגול לשיחות עם הלקוחות הנעשה באמצעות סימולציות מובנות. הרעיון העומד מאחורי הגישה, תהליך קצר, ממוקד ואחיד לעיצוב מהיר של אנשי שיווק. האם הודגשו מיקוד והתייחסות לפוטנציאל האישי והמקצועי של כל אחד מחברי הצוות? האם נמדדו היכולות וההישגים המקצועיים בתום התהליך? אילו מדדי ביצוע והצלחה נקבעו? כיצד נקבעת תכנית ההמשך ללווי? 

האם מנהל השיווק עצר לרגע וחשב, מהי מידת הכתפיים של נציג השיווק, מהן מידותיו הכלליות? האם יצליח לתכנן ולהתאים חליפה במידה ראויה, להתנהלות מקצועיות, היישגית עם מוטיבציה ואמביציה בלתי פוסקים ליישום המטרות? אז זהו, שלא תמיד. לא תמיד קיימת אופציה שמאפשרת למנהלי השיווק ומנהלי הצוותים למקד את הכשרת הנציגים על פי מידותיהם. תפיסה זו מעוררת לא פעם תסכול בקרב מנהלים רבים שמזהים את חוסר ההתקדמות וחוסר מימוש הפוטנציאל של אנשי הצוות.

התאמת סך הפריטים, כאחידים, בשיטתיות וללא ייחודיות, קרוייה – שיטת הקונפקציה.

ארגונים רבים חווים דינמיקה ותנודות בפעילות השיווקית השוטפת. למהלכים אלה נדרשים פתרונות פונקציונאליים המאפשרים הקנייה של מיומנויות ניהול ומיומנויות שיווק. לעיתים, מחוייב הארגון בהיערכות והטמעה מחודשים של סט כלים ניהוליים וגישת עבודה עדכנית שתייעל ותמנף את המטרות וההישגים, מלווה בעדכון מדדי הביצוע וההצלחה.

מהלכים אלה וגישת הקונפקציה הסדורה, הניעו אותי להפשיל שרוולים ולפתח מתודולוגיה המייעלת את המהלכים האסטרטגיים והתנהלות השיווקית: חליפה לעסקים: בעיצוב אישי – לא קונפקציה.

אני מזמינה אתכם להצטרף אליי וללמוד בגישה מאתגרת ויוצרת הבדל, המשכללת את התפיסה האישית והניהולית, מגדירה יעילות ואפקטיביות אישית וצוותית המנחים להשגת מטרות ויעדים בכל מצב נתון.

.

בהצלחה!

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

cropped-picture11.png