מטרות, היישגים ומה שביניהם


דמיינו לכם שבוקר אחד תתבקשו לכתוב תצהיר המסכם את פעילותכם, החוויות המשמעותיות מתוות – הדרך ותחנות הביניים במהלך השנה .כמו רואי החשבון, תתבקשו להציג דוח הכולל את המהלכים החיוביים והשליליים וההתחשבנות שעברתם כדי להגיע לתוצאה מייטבית. הדבר דומה לדוח רווח והפסד. התצהיר יכלול סקירה של התכנון הגלובלי – השנתי, תציגו “מה הוצאנו אל הפועל”,אילו משאבים בזבזנו ולא ניצלנו נכון, האם גיבשנו מטרות, האם היו ריאליסטיות, האם נצמדנו למטרות החדשות בלבד או התמודדנו עם כאלה שנשארו פתוחות (משנה קודמת), אילו מטרות מימשנו ומהו ההישג המשמעותי שהפקנו, מי הם החברים/האנשים המשמעותיים שליוו אותנו ומה ישמש כ – reference ברזומה שלנו? לצד ההישגים, יוצגו תכניות שנשארו במגירה, משברים וכישלונות שחווינו ותובנות סופיות מסכמות. בשורה התחתונה, נפרש וננתח את נתוני הדוח, נפיק לקחים ומסקנות אשר מהם, נלמד לשחזר ולמנף את ההצלחות, לזמן אפשרויות מתוך הכישלונות ונשכיל להבין כיצד נמנע את הישנות המשברים. תכנון, אסטרטגיה תהליכים וטקטיקה נכונים הינם המרכיבים ההכרחיים לניהול תהליכים מתקנים, למזעור ההשפעות השליליות ולמניעת משברים. 4189

בואו נדמיין חוויה נוספת, לא שגרתית ומאתגרת: רגע ממש לפני קפיצת בנגי’. קבענו מטרה, נערכנו, הגענו למצוק, הציוד וחבל הקפיצה מחוברים אלינו ואנו מוקפים בסביבה מקצועית, תומכת ובטוחה. נעמדנו על קצה המצוק ו…נעצרנו! לקחנו צעד לאחור!!! זהו, נגמר לנו האוויר. מדוע קפאנו ונותרנו באזור מבוסס, אזור –  הנוחות ?? מכאן עולות שאלות שחשוב שכל אחד ישאל עצמו רגע לפני ביצוע משימה: על הסקאלה שבין 1-5 – 1. עד כמה אנו מוכנים ומחוייבים לביצוע מטרה מאתגרת ומכוננת (1=בכלל לא,  5=עד מאוד)?    2. האם למדנו והבנו את תנאי השטח הקרובים והרחוקים?   3. מהם הגורמים שיימנפו את הדרייב והמוטיבציה להצלחה – לאורך זמן? 4. מי ו/או מה משפיעים על הביצועים שלנו?

לפיכך, למיקסום היכולות, ההישגים וההצלחות ולקבלת משוב תומך ומנחה, אני ממליצה שנשאל את עצמינו והקרובים אלינו שאלות שיחדדו את הסטטוס בו אנו מצויים והפוטנציאל האפשרי ויסייעו לנו לקדם את המהלך למימוש המטרות. השאלות יגעו בערכים, במחוייבות האישית וביושרה האישית שלנו. ככלל, תכניות ומטרות נועדו לביצוע ומימוש ולכן חשוב שניצמד לתהליך שבונה ערכים ומייצר גם את המיתוג אישי שלנו. נשאל – האם המטרה שהצבתי – ריאליסטית? האם אני מכוון מטרה? האם אצליח להיות עיקבי אחר התכניות, האם קבעתי סדרי עדיפויות וחשיבות לנושאים, האם אני פועל עפ”י הערכים שאני דבק בהם, האם הצבתי ערכים חדשים לאור התוכניות? האם למדתי להיות ערוך לשינויים? האם אני מבין את משמעות השינוי הצפוי וההשפעתו, האם אני מבין משמעות שינוי שאינו על פי המתווה של התנהלותי? האם המונח – כישלון נלקח כחלק מהתהליך במשוב, עד כמה אפיק מהכישלון ואתייחס למהותו כמשוב פרואקטיבי, האם אני יודע לזהות הזדמנויות לפריצת דרך? האם אצליח להעלות על הכתב את המטרות המשמעותיות שקבעתי ומהי המשמעותית מכולן? מה מעודד אותי לקבל החלטות משמעותיות ומה מרתיע / מעכב אותי מלעמוד בהן? האם תופעת הדחיינות מאפיינת אותי? האם המטרות שאני מציב מייצגות את פילוסופיית החיים שלי? האם אני יודע להעריך ולחגוג את היישגים שלי? מיהם השותפים שלי לדרך, להחלטות, האם אני יודע להוקיר אותם ?

הידע שאנו אורזים בחלקו ישמש כמודל בסיס להצבת אתגרים ומטרות. ידע וידע מוקדם מלמדים כיצד להימנע משגיאות וכישלונות העבר.

הכלים והבחירות שארזנו בתוך ארגז הכלים הפרטי שלנו והמיקוד בניהול עצמי – רובם בשליטתנו. התוצאות (בחלקן) תהיינה פועל יוצא של הבחירות והתהליכים שהצבנו התחייבנו אליהם. ההישגים שירשמו יאפיינו את המיתוג האישי שלנו, כרטיס הביקור שמייצג אותנו.

בהצלחה

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer

Advertisements

תרבות ארגונית – תרבות ניהולית


מיתוג והצלחה של ארגון הינם תוצאה והישג הנובעים מתהליכים ניהוליים ממוקדים במסגרת מובנית ומאורגנת. ערכי הליבה והאידיאולוגיה הדומיננטית של ארגון הינם התרבות הארגונית. המונח תרבות ארגונית מגדיר את ההנחות, הערכים, הנורמות והמנהגים, הגישות, האמונות והפילוסופיה הארגונית, חשיבותם ותמורתם המשותפים לכל חברי הארגון ואשר מהם מתפתחת ומתעצבת המסגרת הערכית, דרכי פעולה אפקטיביות ותהליכים אשר הופכים תפעוליים. 

דפוסי התרבות הארגונית מתבססים על תשתית נורמטיבית וקבועה שהם הנחות היסוד והערכים הניהוליים של הארגון ומאידך ערכים ונורמות ברי שינוי. לעיתים, השינוי מתבקש כתגובה והתאמה למהלכים פנים ארגונים או חוץ ארגוניים המושפעים אף מהדינמיקה והתמהיל השיווקי של הגופים המתחרים. לאמור, אסטרטגיה ופעילות ספציפיים יוטמעו לאחר שהוכיחו, שכלול, שיפור והתייעלות של ההישגים והתוצאות, זאת ועוד, התנהלות המוכיחה הצלחות החוזרות על עצמן, לאורך זמן, תאומץ כנורמה תרבותית מקובלת. לתרבות ארגונית משקל משמעותי בהתמודדות והישרדות בשוק תחרותי.

הטמעת דפוסי התרבות הארגונית וניהול השינוי: מטרות התהליך מובחנות וממוקדות: עיצוב מודל שיסייע בשיפור ושכלול הפעילות הארגונית ובניית מיתוג ארגוני- עסקי. התהליך יגובש ויותאם לאקלים והמבנה הארגוני, נשאלות שאלות המבררות את התפיסות התרבותיות והערכיות של הארגון, סגנון ותפיסת הניהול של מנהל הארגון ומנהלי הביניים, התנהלות העובדים ומידת אחריותם, הערכים, הפילוסופיה והקודים הכוללים. ניתוח הנתונים, יעשה ברמת הפרט, רמת הקבוצה/צוות ורמת הארגון ויקבע את מהות התהליך לשינוי או שימור הערכים קיימים.

ניהול השינוי: ניהול השינוי הינו גורם מפתח להצלחה בכל שינוי ארגוני. חשוב לזכור, שינוי ערכים, מושרשים ככל שיהיו, עשוי להיות תהליך מורכב וארוך, ולעיתים מושפע ממעורבות רגשית. זה מחייב התייחסות, התמודדות, מענה ומעקב של מנהל הארגון והמוסמכים לכך בתהליך.

בארגונים בהם קיימת זיקה בין ערכי הליבה והתרבות הארגונית, העובדים מגלים נאמנות ומסירות לנהלים, לערכי הארגון ומטרותיו וכמו כן, מחוייבות ונאמנות, מוטיבציה ואסרטיביות בעשייה וגישה למצוינות. לסביבת עבודה בריאה, השפעה רבה וחיובית על הנוכחות, הביצועים והפעולות היומיות-שגרתיות של העובד. חשובה ההבחנה בין תפוקות בעלות ערך רגשי לבין תפוקות חומריות, לפיכך, המשאב האנושי מאופיין בשלושה רבדים עיקריים: התפקודי, ההישגי (תוצאות) והערכי – מהות תרומתו לאווירה העיסקית. לתרבות ארגונית השפעה על “הישרדותו” בארגון של המשאב האנושי.

כשלים ביישום והטמעת התהליכים: בתהליכים בהם מעורב שינוי בדפוסי תרבות ארגונית מתעוררות לעיתים מחלוקות ו/או התנגדויות מהיעדר הסכמה משותפת, פערים וחוסר התאמה בין המנהלים.
עולות שתי אפשרויות: 1.התנגדות שתעכב או תעצור את המשך התהליך. 2. פיתרון בגישה המעשית: סובלימציה של המשבר – הפיכת ההתנגדות להזדמנות. כשהמהות חיובית, מתגבשת הזדמנות (חדשה) להתמודדות מושכלת, האוכפת את הכשלים והמעצורים. מנהל טוב יודע לזהות מחלוקות אפשריות שלא תמיד מיושרות קו בין המנהלים בארגון ולכן, עליו לגבש תכנית מגירה ( Plan B ), אופציה חלופית, הדדית ומוסכמת.

לסיכום, שינוי תרבות ארגונית הינו בר ביצוע. תרבות ארגונית איננה ברירת מחדל אלא גישה ומדיניות ניהולית, עסקית וחברתית הקובעת את כללי המשחק למימוש ואופטימיזציה של ההישגים, ההצלחות והרווחיות של הארגון.

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer

האם ניהול הינו רצף של פעולות טכניות או מכלול של מיומנות בינאישיות ועסקיות


האם ניהול הינו רצף של פעולות טכניות? האם מכלול של מיומנויות תקשורת בינאישית ועסקית? האם היכולת לנהל מולדת או נלמדת? מדוע הוטבעה התווית – “מנהל טיפוסי” ? כיצד מנהל ממותג כמנהיג, מוביל דעה?

כדי להנהיג, לקבוע עמדה, לאתגר שותפי תפקיד, לאתגר צוות, לבזר סמכויות, להשפיע, לשתף בלבטים ניהוליים והחלטות, לנהל שיחות משוב ולדעת להקשיב, להוביל ולייעל תהליכים חדשניים, לאפשר צמיחה והתפתחות מקצועית, לקבוע החלטות, לנתב ולשלוט במגרש המתמודדים והמתחרים, לחזות היישגים ותוצאות, לקבוע מדדי ביצוע ותהליכי בקרה ולהפיק לקחים, לנהל משאבים, לייצר תפוקות ורווחים גבוהים, לנהל משברים וסיכונים, לנתח פעילויות ולייצר הזדמנויות ופריצות דרך שיקבעו ויותוו מהלכים לטווח ארוך ולבנות מיתוג ארגוני, דרוש: מנהל בעל כישורים ומיומנויות ניהול והנהגה.

ניהול מייטבי מטפח מיומנויות, מתמשך ומשתף. מנהל טוב, אינו עובד על פי “מסמך הוראות הפעלה” ואינו פועל בשיטת האוטומט. מנהל טוב, קורא את מפת הארגון, מנתח סיטואציות ופועל בהתאם לתנאים. מנהל טוב פועל בשיתוף, מתכנן ומציג אסטרטגיה המנחה להתמודדות בהתאם לשינויים. לכל מנהל נהלים ועקרונות ניהול, דרך ותפיסה שמנחים את פועלו הניהולי. מנהל טוב מגדיר תפקידים ועמדות ניהוליות, מנהל טוב מחוייב להגדלת הפעילות העסקית הכוללת (רבעונית ושנתית), מנהל טוב קשוב לאנשי הצוות, מנהל טוב מעניק משובים ומעודד למוטיבציה גבוהה, פתוח ומזמן יוזמה אישית ומוקיר עשייה פורה ומלמדת. מנהל טוב עוקב אחר תהליכים פנים ארגוניים, מזהה מכשולים קיימים ועתידיים, מקפיד על כללי ההתנהלות על פי דפוסי התרבות הארגונית ולפיכך משמר תבנית ייצוגית ומכובדת, הוא מתאים עצמו לשינויים ארגוניים עפ”י הדינמיקה העסקית, לומד ומסגל שיטות וגישות עבודה מאתגרות.

מנהל טוב בונה תשתית תומכת של מערך ניהול ידע, מגדיר את תחומי הידע ובהתאם מגדיר פרופיל והכשרה מומלצים לבעלי התפקידים. מנחה להקמת צוות מקצועי ומיומן ומעודד בניית ערוצי שיתוף פעולה. מנהל טוב מזהה מיומנויות וכישורים אישיים ומקצועיים, מעודד למידה, הכשרה ושכלול העשייה המקצועית למימוש הישגים אישיים וצוותיים.

תשוקה והתלהבות לעשייה וחדשנות, סט ערכים ואג’נדה מוגדרת, אסטרטגיה ותכניות פעולה, מערכות קשרים (Networking) קישורים ונוכחות במערכות חברתיות, הישגים והצלחות – ממצבים מנהל כמותג. מנהל טוב מגדיר אסטרטגיה עסקית, מגדיר יעדים ומטרות כבסיס לפעילות עסקית ושיווקית, מאפשר לימוד ודיון של תהליכים והטמעת כלים חדשניים מאפשרי הצלחה. יצירת אתגרים וחיזוי היישגים הינם כלים הבוחנים והמשקפים את כישורי ההנהגה וההשפעה של מנהל. למנהל טוב חזון ניהולי ועסקי מבוסס מציאות ובר ביצוע.

  .Management is doing things right, leadership is doing the right things 

Peter Drucker

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer

תכנית הפעולה – מודל הבסיס


מדידה והערכה של נציג השיווק נועדו לסייע במימוש הפוטנציאל הביצועי, הגלוי והחבוי  שבו. תהליך ההדרכה והשגת המטרה יצליחו כאשר (ובתנאי) שמנהל השיווק / הצוות, יפתח וישכלל את המיומנויות והתובנות הניהוליות, יערוך מיפוי, ארגון ואריזה של ארגז הכלים הניהולי שלו.  המודל הניהולי שלנו -המנהלים, הכלים שנילמד ישפיעו על התוצאה הסופית והמאתגרת של התהליך.

נקודת המוצא של תכנית ההדרכה מבוססת מטרות: קביעה והתאמת מידות וערכים, פיתוח מיומנויות ניהול עצמי וכישורי השיווק, פיתוח המסוגלות הבסיסית וכמו כן, איתור ופיתוח התכונות, הכישרון והפוטנציאל לצמיחה והתבססות מקצועית של נציג השיווק. למידה הינה תהליך דינמי ומתמשך. לפיכך, הינה חלק מהווי החיים בארגון.

מיהו נציג השיווק: אישיות מבוססת קשרים בינאישיים, מקצועיים וחברתיים, שידרש ללמוד, לתרגל ולהטמיע מיומנויות התנהלות חדשות. נושא שעלינו לתת עליו את הדעת והוא משמעותי לתכנית הפעולה: הדרכה והתמודדות עם נציג מנוסה ועם נציג שאינו מנוסה. ניסיונו וכישוריו של הנציג המנוסה עשויים להשפיע (לרוב משפיעים) על נכונותו והתקדמותו כשותף בתהליך הלמידה. לפנינו דילמה, (הנוגעת גם לנציג שאינו מנוסה): כיצד נתכנן ונבנה את תכנית ההדרכה להטמעת המיומנויות החדשות? מהם הכלים הניהוליים והארגוניים שנרתום לתהליך? כיצד ניערך להתמודדות עם משברים והתנגדויות? קביעת מדדי ביצוע (KPI Key Performance Indicator ) על פיהם נעריך ונקבע את העמידה ביעדים, את שיפור הביצועים ושיפור המוטיבציה, את ההצלחה ושימורה לאורך זמן? מהם אמצעי הבקרה למעקב ומשוב?

אחדד – זהו השלב בו אנו בונים את התכנית הפעולה, וקובעים את תכנית אסטרטגית “לעיצוב” נציג מיומן, מחוייב ובעל מוטיבציה גבוהה. נבנה תכנית בה הנציג יהיה שותף לתהליך ומקבל על עצמו מחוייבות ואחריות לדרך. נתאים כלים המייעלים מסוגלות ומגבירים מוטיבציה ובמקביל, אתם המנהלים, תשכללו את המיומנויות והיכולות הניהוליות והאימוניות המשכללות את גישת הניהול שלכם.

חשוב מאוד: אנו מבקשים ונדרשים לקבל מהנציג מידע מפורט, כן ותורם. ניהול שיחה שתאתגר להתמודד עם שאלות ונושאים ממוקדים ובלתי מתפשרים. עם זאת, חשוב להקפיד על גישה הן רציונאלית והן רגשית שאינה מעוררת רתיעה ותקיעות בלתי הפיכים ברצף השיחה. “משברים” אלו, עלולים למנוע מאיתנו היכרות ראוייה וביסוס לקוי של המידות הראשונות. נתמקד בשלושה ערוצים עיקריים: הראשון: הכנה של ארגז הכלים והמיומנויות ניהוליות,  השני: תכנון שיחה/ראיון המחייב אותנו במיומנויות אבחנה עם רגישות גבוהה,  השלישי, רתימה של הנציג לתהליך הלמידה והשתלבותו בארגון ובצוות.

פיטר מ. סנגי’, “הארגון הלומד” כותב בספרו: “ארגונים לומדים רק באמצעות אנשים לומדים. למידה של אנשים אינה מבטיחה למידה של ארגון אבל בלעדיה גם הארגון לא ילמד”. בהמשך הוא כותב: ” אנשים בעלי מיומנות אישית גבוהה מגלים מחוייבות גבוהה יותר, הם נוקטים יוזמות רבות יותר ויש להם תחושה רחבה ועמוקה יותר של אחריות בעבודתם.”

שלכם,

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer

צעדים ראשונים


אנו נדרשים להיערך עם ארגז כלים הניהולי, מצוייד בניסיון, בידע, התיאוריות הניהוליות, המיומנויות הניהוליות והשיווקיות והתובנות שצברנו לאורך השנים. כלים אלה, מנחים אותנו בעת תהליכי קבלת ההחלטות. כעת, בעזרתם, אנו נדרשים לצעד הראשון, בניית תכנית בסיס לעיצוב התהליכים שישפיעו על המטרה הסופית = עיצוב החליפה והתאמתה למידות הנציג.

כאשר ניגש לכתיבת התכנית, נדרש לערוך שלושה נושאים עיקריים:  הראשון: מהם הנתונים, הצרכים והתובנות שלמדנו מהשיחה עם הנציג. השני: סיכום מערך הכלים בעזרתם הערכנו את הסטטוס העכשווי ובנוסף, מהם הכלים בעזרתם נתכנן את הפעולות לעיצוב התדמית ופיתוח המיומנויות של הנציג. הדגש יהיה על, איתור ומיפוי הצרכים, החדשנות הניהולית שנטמיע והיצירתיות שנשלב שישפיעו על התוצאה הסופית של התהליך.  השלישי: ניתוח הנתונים – על פי גישת המתודולוגיה.

אסביר בקצרה את משמעות ניתוח הנתונים לצורך הטמעת שיטת העבודה. הניתוח יערך בשלושה סעיפים עיקריים: 1. בחינת הנתונים ויצירת הבידול עפ”י התכונות, המסוגלות הראשונית לביצוע פעולות והפוטנציאל שזיהינו. 2. משוב מנציג השיווק. חשיבה עצמאית וההזדמנות לביטוי. הנציג יתבקש לתת משוב לתכנים שיועלו בשיחה. למשוב השפעה (חלקית אך משמעותית) בתהליך קבלת ההחלטות של המנהלים, הקשורות לעיצוב העתידי של עבודתו (להלן, החליפה). זהו השלב בו אנו מנתחים ומתעדפים את הנתונים, שואלים את שאלות ה- “מה” ומשרטטים את הקווים ראשונים – הסקיצה של מודל החליפה. זהו שלב ההזדמנות לביטוי ראשון שניתן לנציג ובו אנו מובילים ומעצבים קווים ראשונים לאפיון תדמיתו, באופן מובנה, עיקבי ונושא תוצאות. זהו שלב ראשון ביצירת הדדיות בין המנהל והנציג. 3. בניית מסמך התבוננות ומעקב אחר פוטנציאל ההתפתחות המקצועית. המחייב אותנו משלב הפגישה הראשונה, עפ”י קריטריונים מוגדרים.

לסכם, נלמד לכתוב תכנית אסטרטגית, מסמך פעולות תכנון לפיתוח המיומנויות הניהוליות והשיווקיות המשכללות את כללי תהליך האימון והדרכה של נציג שיווק, נתעדף את המטרות ונקבע מהלכים להנעה לפעולה ולהשגת יעילות ואפקטיביות אופטימלים. זהו השלב בו אנו שואלים את “שאלות ה – “מה”, המחדדות ומגדירות את הצרכים, ההזדמנויות והאיומים העומדים בפנינו ומזהים את הפוטנציאל המיירבי של הפרוייקט. בכל שלב של התכנית, מתמקדים בתוצאות וברווח האופטימלי, בשביעות רצונו של הלקוח ובמקביל, מבצעים הערכת מצב ומעקב למזעור סיכונים.

אחדד: הערכים הבסיסיים המוכרים של עיצוב המידות הכלליות ודפוסי ההתנהלות מוכחים וראויים ליציאה לדרך ולשימור תפקודו המקצועי של הנציג.  עם זאת, על מנת לאפשר לנציג אופטימיזציה של היכולות והפוטנציאל, לעודד למיקסום המוטיבציה והשגת תוצאות מיירביות, אנו מחוייבים בשינוי גישה . אנו נדרשים להטמיע תהליך של כתיבת תכנית שתתמקד בנתונים אישיים ובפוטנציאל של כל נציג – גופא. לתת משקל ליחיד בצוות, להתייחס למסוגלות שלו ובהתאם לטפח את התקדמותו. הדגש הינו על הימנעות מהכללה גורפת. תכנית אסטרטגית לעיצוב מקצועי, לא תתבסס על מאגר הנתונים הכללי שיש באמתחתנו. (מאגר נתונים = הידע והניסיון שצברנו. מנהלים רבים נוטים לעשות אדפטציה הנובעת “מהנוחות” והמהירות, להתאים תבניות התנהגות לטיפוסים שונים, תוך התנערות מצרכי הלקוח ).

אחת ממטרות העל של ארגון עסקי הינה, הגעה לקו הסיום – יישום המטרות והיעדים. המתודולוגיה אותה אציג, מספקת מענה וכלים לשיפור המיומנויות הניהוליות, כלים שיווקיים לטיפוח אישי-מקצועי של כל אחד מחברי הצוות ולניהול הצוות ככלל. הסיכון בחוסר התמקדות במסוגלות והפוטנציאל, הינו בהפסדים והחמצה של המטרה.

אם כן, מהם הכלים הנחוצים לתחילת העבודה? האם תתבקשו להוציא כלים מהארגז הפרטי? מהם הצרכים שנזהה ומהן ההזדמנויות שעולות מתוך הפגישה? מה יהיה הבסיס לתכנית האסטרטגית שלנו?

 

שלכם,

ליאור לנגר | פיתוח מצויינות בניהול

Lior Langer