יוצאת לדרך חדשה

Featured


לאחר כ – 19 שנים ועוד כמה חודשים של עבודה רבה ועשייה רצופת חוויות, אתגרים, עליות ומורדות – ושוב עליות, ואחרי שחציתי דרך מקצועית כה מרתקת ובעיקר מלמדת גם בפאן האישי, הגיע הזמן שאארוז את הנתונים, הכלים והמשאבים הרבים, את הידע, הניסיון, ההוכחות, ההצלחות והיכולות שאספתי – לארגז הנכסים הפרטי שלי, לתרמיל שאוצר בתוכו צידה ראוייה לדרך חדשה.

עקשנות חסרת פשרות רתמה לתהליכים וביצועים נושאי הצלחות וחוצות תבל, להפקת היישגים, להתמודדות מושכלת וליצירת הזדמנויות מאתגרות. טוויתי קשרי עבודה עם קולגות ולקוחות שחלקם הפכו שותפי תפקיד וחברים. מכאן עלתה והתחדדה בי תובנה ברורה – אבנה מערכי הדרכה ולימוד, ואאמן בעלי תפקידים בכל היררכייה בארגון להיות הישגיים (אך לא דורסניים) ומחוייבים לעצמם ולמקום בו הם עובדים. להיות מודל לחיקוי והשראה. הקמה של מאגר כה מגוון ועשיר של חומרים שתורגמו לנכסים ותהליכים, הרצאות, סדנאות ומאמרים, תבעה ממני עבודה מרתקת ויסודית תוך חשיבה ממוקדת על כל אחד איתו אעבוד ברמה אישית/צוותית/ארגונית. על כל אלה מנצחת תפיסת עולם מגייסת – כל תכנון ניתן להוציא לפועל, כל תוצאה ניתן למנף וכל הצלחה חשוב לבדל ולמתג – ולשחזר.

לכל עובד, בהיררכיית התפקידים של הארגון צריך שיהיה חזון אישי מוגדר, המעוגן במציאות ובר ביצוע. הייעוד והנכונות התמידיים שלי – טיפוח ההון האנושי. אלו הציתו בי את הצורך לחבר בין העולם האישי לעולם המקצועי: שאלתי וחקרתי רבים מתחומי עשיה שונים ובהלימה לתפקידם, עד כמה חשובה סביבת העבודה, מה חסר ומה היו רוצים וחשוב שיהיה…ואבחנתי תשתית משותפת לכולם: מקום העבודה צריך שיהיה מקצועי ומטפח, ומובנה מסגרת, אשר מקנה אפשרויות למידה בשיטתיות ולאורך זמן. מתוך זיהוי החסכים, שקדתי על בניית תהליכים מלמדים ופלטפורמה אשר מאגדת מיומנויות, לכדי ארגז כלים מותאם על פי צרכים, יכולות ופוטנציאל. לקיחת אחריות על החיים שלך, משמעו – להיות המנהל האישי של עצמך ובעל שליטה על כל התהליכים, לגלות יושרה ולחיות בהתכוונות מלאה שתישא תוצאה ותוצר סופיים אשר ימנפו את האמביציה ויתנו דרייב להתפתחות וגדילה.

במשך השנים עבדתי עם מאות אנשים בהיררכיות תפקידים שונות, מנהלים, שותפי תפקיד, חברי צוות, עובדים שניהלתי ואף אקראיים שפגשתי בדרך, התוודעתי ל”טיפוסים” שונים המשיקים עם עולמות תוכן מגוונים (ולאו דווקא מתוך עולם השיווק והמכירות בו צמחתי) ומצאתי עצמי,בוחנת את התחרות הבוטה ולעיתים דורסת שבחשה על מיקום “הבולטות והנוכחות”. חוסר היכולת או הרצון לתת מקום לאחר היו כמעין מוטיב לעמדה של כוחניות מפוקפקת. ראיתי ולמדתי את מה שכולנו יודעים – ככל שאנו ממוקדים בעצמינו ובדרך שלנו – בלבד, אנו שוכחים לעצור ולבדוק מי לצידנו ומה משמעותו כשותף תפקיד או חבר (Friend). “צוות” – לא מילה גסה; צוות – משמעותו – מנוע להגברה ועידוד להישגים שבמקרים רבים כיחיד לא ניתן לממש. צוות מעורר ומפרה מתוך מחויבות הדדית. כדי לייצר “אש בעיניים”, ללמד את הרציונל שבעשיה מקצועית ומושכלת, לשפר את הפרודוקטיביות והאפקטיביות וכדי לזהות קונפליקטים מעכבים, חשוב להתכנס ללמוד, להתאמן, ולהיות שותפים פעילים ומשפיעים על התוצאות …. ! תוצאות טובות הן תוצר של השקעה רבה, מחוייבות, התמדה, הקשבה וגמישות מחשבתית.

כיצד תהליכים מרתיעים ומקפיאים מלמדים אותנו להפוך קושי להזדמנות ואתגר? חשוב שנתקשר ונתנהל כך שנייצר win win situation. ברגישות מקצועית, עם ידע, הבנה, יכולת זיהוי ,אבחון והשמה של תהליכים, הצלחות מוכחות וניסיון רב שנים מגובה בהמלצות – אבנה דפוסי לימוד מותאמים ומאתגרים. אני מחוייבת לשכלל ולמקסם יכולות אישיות ולעצב אותך ואנשי הצוות למקצועיים וממותגים בתחומם.

ההצלחה שלכם – ההצלחה שלי.

שלכם,

ליאור לנגר  I פיתוח מצויינות בניהול

cropped-picture11.png

 .

Advertisements

משנה פאזה – כבר לא במקצוע


“רוצה לספר לכם, שחוץ מעיסוקי בניהול אנשים ותהליכים עיסקיים, אני גם אחות מוסמכת. בשלב מסויים, הנחתי את המקצוע בצד. חיפשתי עולמות תוכן חדשים ורועשים עם מושגים רותמים לאתגר חדש. אמא שלי אומרת שאחות תמיד נשארת אחות. שאחות זו שליחות, נאמנות ומסירות..” להמשך קריאת הפרק  “משנה פאזה – כבר לא במקצוע” אתם מוזמנים להיכנס לקישור: “למציאות (שלי) חוקים משלה – מודל ללמידה והישגים”.

נשאבתי למחוייבות בלתי מעורערת בעליל שהתגבשה בי כדי לייצר מהלך נכון תוך אסטרטגיה מובנית. לא איפשרתי לעצמי למעוד ולחשוב ש”זה בסדר – תוותרי לעצמך”. כל שלב משמעותי. בכל שלב, אני מפתחת יסודות חדשים לשפה ולהתקשרות שלי עם המערכת הרפואית (המוכרת לי) שממנה כדי שאלמד עוד, על מה אמור להיות שגרת חיי בחודשים הקרובים. הצלחתי לגייס מערכת שלמה שתלווה אותי מקרוב ומכאן שהביטחון שנסך עליי היה עוצמתי מתמיד. עליתי על המסלול הנכון וכעת נותר לי להבין את המהמורות המתוכננות כדי להיות מוכנה אליהן. כל שעה יצרה מוטיבציה ומינפה את יכולותיי. חרף כל ההכנות והנתונים שאספתי והנחתי שיספקו אותי, מצאתי שאני מנהלת “שיחות דממה” עם מחשבותיי כדי לארגן בכל רגע אפשרי את ארגז הכלים המקצועי שלי ולנפות ממנו רגש. מצאתי שהרגש מעכב או אף עוצר את רצף העשייה ואני חייבת להיות ממוקדת. בדיעבד – צדקתי מאוד. למדתי להפוך את הרגשות לעובדות.

עברה כשנה, אני פונה לאחור ומוצאת, שהדרך בה פעלתי היתה כל כך נכונה ומשקפת את מה שאני מכוונת אליו בכל עשייה בחיים – מיקוד ומחוייבות, דרך, הצלחה וסל רווחים לטווח הארוך.  new-reality

שלכם,

ליאור I פיתוח מצויינות בניהול

אתגרים, מכנה משותף, תוצאות והישגים


הוצבה בפניי מטרה מאתגרת ומשנה חיים שחוויתי מעודי. הפעלתי שיקול דעת חד, חשיבה מושכלת ושיטתית שמלווה אותי בצמתים שונים בחיי, והתגייסתי להפיק את המיטב בגישה מדוייקת ככל שהתאפשר לי. התוצאות וההישגים המשמעותיים שגרפתי, שיקפו את תפיסתי הפרקטית וההגיונית בהתנהלות בה מעורב (בעיקר) סטרס מכל סוג שהוא. הנ”ל נבעו מהטבעת אופיי הבלתי מתפשר ומנקיטת עמדה נוקבת ומחוייבת בכל שלב, מהירתמות גורפת של חבריי והקשרים המקצועיים שרכשתי לאורך השנים, מניסיוני הרב והמגוון בניהול ובעיקר, מתפיסת הקושי – כזמני ומאתגר. אספתי את הידע והניסיון ובניתי מארז לקראת הדרך שעמדתי לצאת אליה. הרווחים לא איחרו להגיע חרף הקשיים שהדפו כמעט בכל שלב.

כדי לארוז תובנות ראויות לארגז כלים אשר בעזרתו וממנו נוכל להפיק וליישם יכולות עשייה מיטביות, נדרשות מאיתנו מיומנויות חשיבה וניתוח תהליכים, היכולת לזהות הזדמנויות ולתעדף תוצרים, כנות והקפדה בהבחנה בין משמעותי לתפל ומערכת קשרים ושותפים מלווים ותומכים. על כל אלה, הקפדה על סטנדרטים גבוהים, מוטיבציה ונחישות שימירו את התוצאות לעשייה פורה.

שנת 2013 לימדה והעשירה מאוד. שנה זו בחנה את יכולותיי ועימתה אותי עם אינספור התמודדויות מורכבות, עם זאת מרתקות. בחרתי לייצר מכנה משותף בין ניסיוני המקצועי לבין המטרות האישיות שעמדתי בפניהם, על מנת למנף את הבלתי רגיל – ולהבטיח הצלחה. המכנה המשותף שהגדרתי היה מקצועיות ומחוייבות. אלו שיקפו את שגרת יומי על אף שהיתה חובטת.

את הפוסט האחרון שכתבתי בבלוג הזה פירסמתי לפני כשנה. התמקדתי בשימור תהליכים תוך יצירת אופטימיזציה להפקת המיטב. דגשים אלו הנחו את מחשבתי כל העת, וטוו מסלול יציב להתקדמותי. כאשר אנו מתמודדים עם מירוץ שגרת חיינו, לרוב, איננו מודדים מהלכים במונחים פרטניים כמו, מספר שעות ו/או מספר דקות. לרוב אנו נוטים למדוד ולהעריך את העשייה ותוצאותיה במדדים גלובאלים, בונים סיכום גורף מאחר ובעיקר, כי נוח לחשב ולחתום יום או חודש כמכלול ללא סך הפריטים הקטנים. בשנה הפרטית שלי, מדדתי כל רגע. פרט לעובדה שנמדדו הפרטים הקטנים שלרוב אנו לוקחים כמובן מאליו, כל שעה שחלפה ספרתי, את הדקות מניתי בדקדקנות ועל כל יום שנחתם, בירכתי כי הרחיק אותי צעד נוסף ומשמעותי משנה זו.

יצרתי עתיד. בשנה זו התמקדתי בהתבוננות, ניתוח הממצאים וכתיבה של שלבי התמודדותי עם סרטן השד. לא המתנתי, אף לא יום נוסף. מצאתי את עצמי נשאבת אל המחשב הנישא שלי, שמונה ימים לאחר הניתוח (מרץ 2013) פורטת את סך החוויות והקשיים, המחשבות והאתגרים הראשונים שצצו כמעט בכל יום –  אשר הועצמו והתגמדו במקביל, ולימדו אותי שפה והתנהלות חדשים. הכתיבה לוותה בהתרגשות רבה והביאה אותי להכרה ברורה – אני פורעת את שטר החוב שלי – לעצמי. כתבתי בכל שלב והוספתי נדבכים שהאירו את תהליך ההחלמה. למציאות החדשה יצקתי תובנות, אשר יצרו ביטוי שממחיש את משמעות החולי ואופן ההתמודדות עימו – לכלל הכלה וללא התנגדות.

שמרתי על כוחה של העצמאות. התלוויתי למסע של עצמי והובלתי נתיב לכתיבה מרתקת של מודל מנצח להתמודדות עם חולי, שינויים, מהלכים בלתי צפויים. הוכחתי, שכל מהלך על אף הכותרת אשר תוצב מעליו, מהווה מנוף וטריגר לתעצומות נפש, יצירתיות פורה והישגיות ניצחת.

אני מזמינה אתכם ואת הקרובים אליכם לקרוא את הפרקים שאעלה ואפרסם בבלוג זה תחת הכותרת (להלן הקישור): “למציאות (שלי) חוקים משלה – מודל ללמידה והישגים”.

Image

אני מזמינה אתכם לקחת חלק במסע הפרטי שלכם בכל תחום בו אתם מעורבים (האישי, החברתי והמקצועי) ולעמוד נוכחים מול האתגרים ללא רתיעה.

לקרוא ולחוות את הפרקים הנוספים והתהליכים שכתבתי במהלך שנת 2013. פרקים המסכמים שנה של התמודדות מרתקת ומורכבת לצד התבוננות והכלה, הצבת אתגרים, הישגים, הטמעה ומינוף של המציאות והשינוי שנכפו עליי – למודל של למידה וחווייה מייצרים תובנות וארגז כלים שעשויים להועיל ולהנחות כל אחד, בכל שלב של שינוי (או משבר) – שחווה בדרכו.

אשמח להיות עבורכם ברמה אישית ואף בהרצאות על פי המודלים שבניתי ושיותאמו לצרכים האישיים שלכם.

ליאור לנגר I פיתוח מצויינות בניהול.  

Continue reading