ליצור עתיד מתוך עתיד – האמנם?


לימדו והיטיבו להטמיע בי רציונל (לכאורה), שבזמנו הפעים וריגש וכעת אני מוצאת מעוות משהו, "העתיד נבנה מתוך עתיד".
הווי אומר, אחליט ואקבע עבור עצמי איך אהיה ואתנהל אם וכאשר…נאחזת בלא כלום.
מתוך כך הקפדתי לתאר ולתעד סיטואציות שהיו על סף היתכנות וכאלה שמעולם לא התרחשו, (בדיעבד, התעסקות מיותרת בעליל) ועם זאת, הצבתי מעליהן כותרת מכוננת כדי להיתלות בעור שיניי ולהיאחז במה שחשבתי מציאות – חיובית. מציאות עתידית.

הבנתי בשל דפוס החיים הפרטי, שלי, שאין ממש בעתיד מתוך עתיד (או במילה אחת – פנטזיה), מאחר שהעתיד – מצוי כאן עד מאוד ומוטב שאתעסק בנוכח.

ושוב אותה דילמה תמידית, על עוצמת ההשפעה של מחשבות אודות עתיד מתוך עתיד, עד כמה אני צודקת או ממציאה אזור נוחות כדי שאלמד לקבל אחריות נטולת תירוצים למידת הדאגה המופרזת שהלוואי ותהיה בדייה (ועד כה הוכחה ככזאת).

לעיתים מוצאת עצמי מתחרה עם עצמי על שלווה רגשית אל מול טלטלה רגשית.

מסורת החינוך ההורי לימדה אותי, אופטימיות ויצירתיות לצד עוצמה ומיצוק עמדה וכן בחינת תובנות.
בחרתי נכון.
אצור את העתיד בעיתו.

PU

אנתרופולוגיה סטייל 2018


פגישת מתוכננת – אקראית בחלקה.

מעגל חברים מצומצם, אנשים טובים ואוהבים, שלא התראו ולא ניהלו שיח על רומו ופשוטו של עולם יותר מחודש ימים, אולי יותר…
התגלגלה משיח על מציאות ושגרה משעממים משהו, אל ניתוח קבוצות כדורגל מייצגות עולמות ומעצמות על, אל משחקים ובעיטות פנדל, אל משחקי המחצית והשיא, מתרגשים מחגיגת גמר המונדיאל שיתקיים בראשון, 15 ביולי בנוכחות עשרות אלפי אוהדים בתוכם ואיתם, שם ברוסיה הרחוקה, חבר אחד יקר שלא חטא בכדורגל, אלא באהבתו לחקר העולם, הטבע והאנושות.
והוא, שלא מבין כדורגל ואין לו עניין בספורט המתלהם, ימצא עצמו בינות אוהדים מושבעים, על ספסלי איצטדיון מוסקבאי, צורח ושואג בנבכי ליבו, לעצמו, "בודהה ובעיטות עונשין לא ימצאו אף פעם את השער אל החוץ והפנים".
סיפורים על מסעות לבנים, לינה במחוזות רחוקים ומעגלי נפש וחברויות שנרקמים אגב האיש האחד, היקר, שבשקט אופייני וייחודי, מעורר תעצומות נפש ויוצק בתוכנו התחדשות, סקרנות והתרגשות חד פעמיים – עם זאת מקובעים ואינסופיים…
אנתרופולוגיה בהתהוותה, סטייל 2018.