התנפלו על הגוף שלך ולא יכולים לרוח שלך


שיחה מהפנטת עם חבר יקר, שיחה תמימה עם זאת מושכלת, לשחרר את יצר החיות שבי, שאעיז (שוב) להיחשף ולהקשיב להדיי תהומות המחשבה והתהיות שבי וכן לאלו של חבריי הקרובים הבוחנים נוכחות וקיימות עצם התמודדותי.
וכמו בתוך קילוח מחמם ומרכך, נפרצו מעצורים רבים ורבדים התפוררו, אלה החונקים והמשתקים את נימי נפשי.
התרחבה נפשי.

השיח נבנה במקצב קבוע, נדמה וכמעט תירפואיטי, טפטוף מדוד של תובנות שצלחה דרכו לסלק מעליי עומס מעיב, ואני, התמסרתי לשיטתו.

בענווה מפוארת, הוסיף ואמר בדרכו המזככת והיטיב לדייק מעצם הכרותינו,
"התנפלו על הגוף שלך ולא יכולים לרוח שלך".
תובנות שורטות שאין בהן כדי להותיר בי צלקות, אלא פועמות בעוצמה ופורטות ניגון מעודן, הנפרש לאיטו ומציף את מרחבי נפשי.

לא פעם לצערי, מועדת במחשבותיי, מהססת ובוחרת להניח לצידי התמודדויות ולכאורה, לנוח.
"המנוחה" – כמפלט מדומה, אזור נוחות להישאב ולהתכרבל בו ובדממה זועקת נרקם דימיון משטה, לרגע מכשיל, לרגע מפתה, כאילו מתענג ומנצל את משבר גופי.
מנוח לא נגלה אף לא נמצא.
מחוייבת לשנס מותניי…

פוקחת עיניי, צופה ובוחנת, אוזרת כוחות ומבינה: לא אאפשר לשבריריות הרגעית לכלוא את עולמי המתגבש ולמסך את דרכי.
מחבקת את העולם הפרטי שלי, בטוחה ויודעת שעד כה, התוואי שסללתי כמו דרך משי מסועפת אשר תוביל לחוף מבטחים, להתערסל בחיבוק עם עצמי ולחייך.
בצהרי היום, עד רדת חומו, פונה לאחור ומחייכת.
הרוח פורעת את מערבולות רוחי.
ואני….מתמסרת…
🌿💜
נובמבר 2019

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s