אתגרים, מכנה משותף, תוצאות והישגים


הוצבה בפניי מטרה מאתגרת ומשנה חיים שחוויתי מעודי. הפעלתי שיקול דעת חד, חשיבה מושכלת ושיטתית שמלווה אותי בצמתים שונים בחיי, והתגייסתי להפיק את המיטב בגישה מדוייקת ככל שהתאפשר לי. התוצאות וההישגים המשמעותיים שגרפתי, שיקפו את תפיסתי הפרקטית וההגיונית בהתנהלות בה מעורב (בעיקר) סטרס מכל סוג שהוא. הנ”ל נבעו מהטבעת אופיי הבלתי מתפשר ומנקיטת עמדה נוקבת ומחוייבת בכל שלב, מהירתמות גורפת של חבריי והקשרים המקצועיים שרכשתי לאורך השנים, מניסיוני הרב והמגוון בניהול ובעיקר, מתפיסת הקושי – כזמני ומאתגר. אספתי את הידע והניסיון ובניתי מארז לקראת הדרך שעמדתי לצאת אליה. הרווחים לא איחרו להגיע חרף הקשיים שהדפו כמעט בכל שלב.

כדי לארוז תובנות ראויות לארגז כלים אשר בעזרתו וממנו נוכל להפיק וליישם יכולות עשייה מיטביות, נדרשות מאיתנו מיומנויות חשיבה וניתוח תהליכים, היכולת לזהות הזדמנויות ולתעדף תוצרים, כנות והקפדה בהבחנה בין משמעותי לתפל ומערכת קשרים ושותפים מלווים ותומכים. על כל אלה, הקפדה על סטנדרטים גבוהים, מוטיבציה ונחישות שימירו את התוצאות לעשייה פורה.

שנת 2013 לימדה והעשירה מאוד. שנה זו בחנה את יכולותיי ועימתה אותי עם אינספור התמודדויות מורכבות, עם זאת מרתקות. בחרתי לייצר מכנה משותף בין ניסיוני המקצועי לבין המטרות האישיות שעמדתי בפניהם, על מנת למנף את הבלתי רגיל – ולהבטיח הצלחה. המכנה המשותף שהגדרתי היה מקצועיות ומחוייבות. אלו שיקפו את שגרת יומי על אף שהיתה חובטת.

את הפוסט האחרון שכתבתי בבלוג הזה פירסמתי לפני כשנה. התמקדתי בשימור תהליכים תוך יצירת אופטימיזציה להפקת המיטב. דגשים אלו הנחו את מחשבתי כל העת, וטוו מסלול יציב להתקדמותי. כאשר אנו מתמודדים עם מירוץ שגרת חיינו, לרוב, איננו מודדים מהלכים במונחים פרטניים כמו, מספר שעות ו/או מספר דקות. לרוב אנו נוטים למדוד ולהעריך את העשייה ותוצאותיה במדדים גלובאלים, בונים סיכום גורף מאחר ובעיקר, כי נוח לחשב ולחתום יום או חודש כמכלול ללא סך הפריטים הקטנים. בשנה הפרטית שלי, מדדתי כל רגע. פרט לעובדה שנמדדו הפרטים הקטנים שלרוב אנו לוקחים כמובן מאליו, כל שעה שחלפה ספרתי, את הדקות מניתי בדקדקנות ועל כל יום שנחתם, בירכתי כי הרחיק אותי צעד נוסף ומשמעותי משנה זו.

יצרתי עתיד. בשנה זו התמקדתי בהתבוננות, ניתוח הממצאים וכתיבה של שלבי התמודדותי עם סרטן השד. לא המתנתי, אף לא יום נוסף. מצאתי את עצמי נשאבת אל המחשב הנישא שלי, שמונה ימים לאחר הניתוח (מרץ 2013) פורטת את סך החוויות והקשיים, המחשבות והאתגרים הראשונים שצצו כמעט בכל יום –  אשר הועצמו והתגמדו במקביל, ולימדו אותי שפה והתנהלות חדשים. הכתיבה לוותה בהתרגשות רבה והביאה אותי להכרה ברורה – אני פורעת את שטר החוב שלי – לעצמי. כתבתי בכל שלב והוספתי נדבכים שהאירו את תהליך ההחלמה. למציאות החדשה יצקתי תובנות, אשר יצרו ביטוי שממחיש את משמעות החולי ואופן ההתמודדות עימו – לכלל הכלה וללא התנגדות.

שמרתי על כוחה של העצמאות. התלוויתי למסע של עצמי והובלתי נתיב לכתיבה מרתקת של מודל מנצח להתמודדות עם חולי, שינויים, מהלכים בלתי צפויים. הוכחתי, שכל מהלך על אף הכותרת אשר תוצב מעליו, מהווה מנוף וטריגר לתעצומות נפש, יצירתיות פורה והישגיות ניצחת.

אני מזמינה אתכם ואת הקרובים אליכם לקרוא את הפרקים שאעלה ואפרסם בבלוג זה תחת הכותרת (להלן הקישור): “למציאות (שלי) חוקים משלה – מודל ללמידה והישגים”.

Image

אני מזמינה אתכם לקחת חלק במסע הפרטי שלכם בכל תחום בו אתם מעורבים (האישי, החברתי והמקצועי) ולעמוד נוכחים מול האתגרים ללא רתיעה.

לקרוא ולחוות את הפרקים הנוספים והתהליכים שכתבתי במהלך שנת 2013. פרקים המסכמים שנה של התמודדות מרתקת ומורכבת לצד התבוננות והכלה, הצבת אתגרים, הישגים, הטמעה ומינוף של המציאות והשינוי שנכפו עליי – למודל של למידה וחווייה מייצרים תובנות וארגז כלים שעשויים להועיל ולהנחות כל אחד, בכל שלב של שינוי (או משבר) – שחווה בדרכו.

אשמח להיות עבורכם ברמה אישית ואף בהרצאות על פי המודלים שבניתי ושיותאמו לצרכים האישיים שלכם.

ליאור לנגר I פיתוח מצויינות בניהול.  

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s